חנה סנש

ילדות בבודפשט

חנה סנש נולדה ב-17 ביולי 1921 בבודפשט, למשפחה יהודית מתבוללת. אביה, בלה סנש, היה עיתונאי, סופר ילדים ומחזאי, ומת כשהייתה בת שש. אמה, קתרינה (קטלין), גידלה אותה ואת אחיה גיורא (ויקיפדיה העברית והאנגלית).

היא למדה בבית ספר קלוויניסטי לבנות. לפי ויקיפדיה העברית נמנע ממנה תפקיד בחוג הספרותי של בית הספר משום שהייתה יהודייה, והאנטישמיות בהונגריה של סוף שנות ה-30 הפכה אותה לציונית. היא הצטרפה לתנועת הנוער הציונית ״מכבייה״ והחלה ללמוד עברית (ויקיפדיה האנגלית).

לפי הספרייה היהודית הווירטואלית החלה לכתוב יומן בגיל 13, והמשיכה בו כמעט עד מותה. היומן הזה הוא היום אחד המקורות העיקריים לחייה.

עלייה, נהלל ושדות ים

ב-1939 עלתה סנש לארץ ישראל, בסרטיפיקט של ויצו, ולמדה שנתיים בבית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל-שוחט בנהלל (ויקיפדיה העברית). לאחר מכן הצטרפה לקבוצה שהתארגנה בקריית חיים לקראת הקמת קיבוץ שדות ים, ועברה איתה לקיסריה. היא הייתה מראשוני הקיבוץ, וחברה בהגנה (ויקיפדיה העברית והאנגלית).

בשדות ים כתבה, ב-24 בנובמבר 1942, את השיר ״הליכה לקיסריה״, המוכר יותר בשם ״אלי, אלי״. על תולדות השיר ראו בהמשך העמוד.

שליחות הצנחנים, 1943 עד 1944

ב-1943 התגייסה סנש לצבא הבריטי ונבחרה לקבוצת הצנחנים שהיישוב והבריטים (מנהלת המבצעים המיוחדים, SOE) הכשירו לצניחה באירופה הכבושה. אימוני הצניחה נערכו במצרים (ויקיפדיה האנגלית). על השליחות כולה ראו הצנחנים מארץ ישראל.

לפי מוזיאון השואה בוושינגטון (USHMM) התנדבו לשליחות כ-250 איש, 110 עברו הכשרה, 32 צנחו באירופה ועוד 5 נכנסו בדרכים אחרות. 12 מהם נתפסו ו-7 הוצאו להורג. שלושה נשלחו להונגריה.

1. מרץ 1944: הצניחה סנש צנחה ביוגוסלביה, סמוך לגבול הונגריה, עם ראובן דפני, יונה רוזן ואבא ברדיצ'ב, והקבוצה הצטרפה לפרטיזנים המקומיים. ויקיפדיה העברית נותנת את 15 במרץ 1944, וויקיפדיה האנגלית את 14 במרץ.
2. מרץ 1944: הכיבוש הגרמני של הונגריה לפי ויקיפדיה האנגלית נודע לצנחנים אחרי הנחיתה שגרמניה כבשה את הונגריה, והמשך הדרך נעשה מסוכן בהרבה.
3. כשלושה חודשים עם הפרטיזנים לפי הספרייה היהודית הווירטואלית שהתה כשלושה חודשים עם הפרטיזנים של טיטו, בזמן שחיפשה דרך לחצות לגבול.
4. 7 ביוני 1944: חציית הגבול סנש חצתה להונגריה ונתפסה כמעט מיד (USHMM והספרייה היהודית הווירטואלית).

מעצר, משפט והוצאה להורג

סנש הועברה לכלא בבודפשט ונחקרה בעינויים במשך חודשים. לפי ויקיפדיה האנגלית סירבה למסור את קוד המשדר, גם כשאמה נעצרה. לפי ויקיפדיה האנגלית נעצרו גם חבריה לשליחות יואל פלגי ופרץ גולדשטיין.

אחרי עליית מפלגת צלב החץ לשלטון הועמדה לדין בבית דין צבאי הונגרי באשמת ריגול ובגידה. לפי ויקיפדיה האנגלית נפתח המשפט ב-28 באוקטובר 1944. ב-7 בנובמבר 1944 הוצאה להורג בירייה בבודפשט, בגיל 23 (USHMM, ויקיפדיה העברית והאנגלית).

ביולי 1993 ביטל בית הדין הצבאי העליון של הונגריה את פסק הדין (ויקיפדיה העברית). ויקיפדיה האנגלית מוסיפה שבני משפחתה בישראל קיבלו את ההודעה על הזיכוי ב-5 בנובמבר 1993.

השירים: איך נכתבו ואיך נודעו

שיריה של סנש נודעו לציבור בעיקר אחרי מותה. בעמוד הזה אנחנו מספרים את תולדותיהם בלבד, בלי לצטט אותם.

״הליכה לקיסריה״ (״אלי, אלי״)

לפי ויקיפדיה העברית נכתב השיר ב-24 בנובמבר 1942 בשדות ים, מדרום לקיסריה העתיקה. אחרי מותה נמצאו בכתביה כמה נוסחים, והם נחשבים היום לטיוטות של אותו שיר. הנוסח הראשון שפורסם, באוגוסט 1945, נמצא ביומנה. הנוסח המוכר היום נמצא במחברת שמסרה לחברה לפני צאתה לשליחות.

את הלחן כתב דוד זהבי ב-1945, ולימד אותו בהתיישבות העובדת ובכינוסים של הנוער העובד. השיר מושר בטקסים ממלכתיים, ובהם טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה (ויקיפדיה העברית).

״אשרי הגפרור״

לפי ויקיפדיה העברית נכתב השיר ב-2 במאי 1944 בכפר סרדיצה שבקרואטיה, אז חלק מיוגוסלביה, כשסנש חיכתה עם ראובן דפני ויונה רוזן לחציית הגבול. זה השיר האחרון שכתבה כאישה חופשית. יום או יומיים לפני החצייה מסרה את הדף לדפני, וביקשה שיעביר אותו לחבריה בשדות ים אם לא תחזור. דפני זרק את הפתק, התחרט והחזיר אותו לידיו.

באמצע ספטמבר 1944 הביא הצנחן אריה פיכמן את השיר לארץ, והוא נדפס בעמוד הראשון של ״דבר הפועלת״, עוד לפני שסנש הוצאה להורג. הספרייה היהודית הווירטואלית מתארכת את כתיבתו בקירוב למרץ 1944, בתקופתה עם הפרטיזנים. הלחן המוכר הוא של דוד זהבי, מ-5 במרץ 1946 (ויקיפדיה העברית).

היומן

יומנה של סנש יצא לאור בעברית ב-1946 (ויקיפדיה העברית והאנגלית), והוא כולל גם שירים ומכתבים.

קבורה, הנצחה וספרים

אחרי ההוצאה להורג נקברה סנש בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט, בחלקת המרטירים. במרץ 1950 הובא ארונה לישראל באונייה ״קדמה״, שהגיעה לנמל חיפה ב-26 במרץ 1950, והיא נקברה בהר הרצל בחלקת צנחני היישוב (ויקיפדיה העברית). USHMM מציין ששבעת הצנחנים שנספו נקברו בבית הקברות הצבאי הלאומי בירושלים. ב-2007 הועברה אבן המצבה המקורית מבודפשט לשדות ים.

על שמה נקראים, בין השאר (ויקיפדיה העברית):

• אוניית המעפילים ״חנה סנש״, שהביאה ב-25 בדצמבר 1945 כ-252 מעפילים לחוף נהריה.
• קיבוץ יד חנה.
• בית חנה סנש בשדות ים, שנחנך ב-1950 וחודש ביולי 2021, במלאת 100 שנה להולדתה.
• רחובות ובתי ספר רבים ברחבי הארץ.

על חייה נכתבו מחזות וסרטים. בתיאטרון הבימה הועלה מחזה של אהרן מגד עם מרים זוהר בתפקיד הראשי (ויקיפדיה העברית). ב-1988 יצא סרטו של מנחם גולן ״מלחמתה של חנה״ (Hanna's War), וב-2008 הסרט התיעודי Blessed Is the Match בבימוי רוברטה גרוסמן (ויקיפדיה האנגלית). עוד על ספרים וסרטים ראו ספרים וסרטים. חברתה לשליחות חביבה רייק נשלחה לסלובקיה, ואנצו סרני לצפון איטליה.