יחידת הפרטיזנים של האחים בלסקי

איך זה התחיל: נובוגרודק 1941 עד 1942

משפחת בלסקי חיה בכפר באזור נובוגרודק שבמערב בלארוס של היום. לפי USHMM, בדצמבר 1941 רצחו הגרמנים בגטו נובוגרודק את ההורים, דוד ובלה, ושניים מהאחים. שלושת האחים הבוגרים, טוביה (1906-1987), עשהאל (1908-1945) ואלכסנדר זיסל "זוס" (1910-1995), יצאו ליער. אליהם הצטרף האח הצעיר אהרון.

המקורות נבדלים קצת בפרטי ההתחלה. USHMM כותב שהקבוצה התחילה בכ-30 בני משפחה וחברים ביערות זבידובו ופרלאז (Zabiedovo, Perelaz). ויקיפדיה העברית כותבת שהקבוצה החלה לפעול באביב 1942, אחרי שארבעה מהאחים ו-17 תושבי גטו נוספים נמלטו ליער, ושבראשיתה מנתה כ-40 איש.

טוביה, שהיה פעיל ציוני לפני המלחמה ושירת בצבא הפולני, היה המפקד. עשהאל היה סגנו, וזוס פיקד על הסיור (USHMM). לפי USHMM קיבלו האחים כל פליט שהגיע, בלי קשר לגילו או למינו, וכך נוצר "מחנה משפחות" שתפקד כקהילה יהודית.

ההצלה: יציאה מהגטאות וגדילה

היחידה לא חיכתה שאנשים יגיעו אליה. לפי USHMM היא גייסה יהודים מהגטאות שבסביבה ושלחה אנשים להוציא אותם משם. בסוף 1942 הוציאה יותר מ-100 יהודים מגטו איביה, ובסוף אותה שנה כבר מנתה יותר מ-300 איש.

הגטאות שמהם הגיעו אנשים, לפי USHMM:

• לידה
• נובוגרודק
• מינסק
• איביה
• מיר
• ברנוביץ'

באוגוסט 1943 פתחו הגרמנים במבצע ציד גדול ביער, עם יותר מ-20,000 חיילים, אנשי אס-אס ושוטרים, והציעו 100,000 רייכסמרק על ראשו של טוביה (USHMM). לפי ויקיפדיה האנגלית התפצלה הקבוצה לקבוצות קטנות, שרדה את המבצע והתאחדה אחר כך. בדצמבר 1943 עברו כ-700 יהודים לבסיס קבוע בלב יער נאליבוקי הביצתי (USHMM).

"קאלינין" ו"אורדז'וניקידזה": השמות בתוך בריגדת קירוב

מי שמחפש את השם "קאלינין" בהקשר של בלסקי מגיע בדרך כלל לשם של הגדוד, לא של אדם. לפי USHMM התחלקה הקבוצה ב-1943 באופן רשמי לשני גדודים (אוטריאדים) של בריגדת קירוב של הפרטיזנים הסובייטים: "קאלינין" ו"אורדז'וניקידזה". למרות החלוקה הרשמית נשארה הקבוצה בפועל מאוחדת תחת פיקודו של טוביה.

המקורות נבדלים בפרטי החלוקה. לפי ויקיפדיה האנגלית, את החלוקה הורה הגנרל הסובייטי "פלטון" בספטמבר 1943: ב"אורדז'וניקידזה" היו כ-180 איש, רובם לוחמים יהודים, תחת מפקד לא יהודי בשם ליושנקו, וב"קאלינין" כ-800 איש ובהם 160 חמושים. ויקיפדיה העברית כותבת ש"אורדז'וניקידזה" הייתה בהנהגת זוס ו"קאלינין" בהנהגת טוביה, ושבקיץ 1944 היו ביחידת "קאלינין" כ-1,200 איש. לפי ויקיפדיה האנגלית שונה השם ב-1 באפריל 1944 ל"אוטריאד בלסקי".

"עיר ביער": החיים במחנה

בנאליבוקי בנו האנשים מחפורות, ומהן צמח מעין יישוב. לפי USHMM עבדו בבתי המלאכה לפחות 200 איש: סנדלרים, חייטים, נגרים, עובדי עור ונפחים. היו במחנה גם טחנה, מאפייה, מכבסה, מרפאה, בית ספר, בית כנסת ובית משפט עם כלא, וקבוצות עבודה גידלו חיטה ושעורה. ויקיפדיה העברית מוסיפה שלפי אהרון בלסקי לא היה כלא.

בתי המלאכה לא שירתו רק את היהודים. לפי USHMM שימש המחנה בסיס תחזוקה לפרטיזנים הסובייטים. טוביה טיפח קשר ידידותי עם המפקד האזורי, הגנרל ואסילי צ'רנישב ("פלטון"), שהגן על המחנה, למרות האנטישמיות שהייתה בחלק מהיחידות הסובייטיות. על הרקע הרחב ראו פרטיזנים סובייטים ויהודים ומחנות המשפחות ביערות.

המחנה לא היה מקום שוויוני. ויקיפדיה העברית מציינת חוסר שוויון בין המפקדים והלוחמים לבין שאר האנשים, וגם מקרי אלימות. ויקיפדיה האנגלית מציינת שהמחנה התקיים גם מהחרמת מזון מאיכרים מקומיים, דבר שעורר עוינות.

הלחימה, והמחלוקות שאחריה

לפי USHMM תקפו לוחמי היחידה שוטרי עזר בלארוסים ואיכרים שרצחו יהודים, פגעו ברכבות, פוצצו מסילות וגשרים, ולעיתים קרובות הצטרפו לפרטיזנים הסובייטים בהתקפות על הגרמנים. טוביה סירב לבקשות הסובייטים להוציא את רוב כ-150 החמושים ליחידת מבצעים נפרדת, כי חשש להשאיר את הנשים והילדים בלי הגנה (USHMM). לפי מסמכי היחידות, שוויקיפדיה העברית מביאה, נהרגו 381 חיילי אויב.

בפולין עלו מאז שנות האלפיים האשמות נגד היחידה. לפי ויקיפדיה העברית, עיתונות לאומנית בפולין האשימה אותה בהשתתפות בטבח נאליבוקי, שבו נהרגו 128 איש, והמכון הפולני לזיכרון לאומי (IPN) קבע שהיחידה הגיעה ליער רק אחרי הטבח ושהעדויות נגדה אינן נתמכות במסמכים. ויקיפדיה האנגלית מביאה ביקורת של ההיסטוריון קז'ימייז' קראייבסקי בפרסום של ה-IPN משנת 2009, שקושר את היחידה להתקפה על הכפר קמיין במאי 1944. אנחנו מביאים כאן את הדברים כפי שהמקורות מתארים אותם.

השחרור, אחרי המלחמה והזיכרון

הצבא האדום פתח במתקפה ב-22 ביוני 1944, ותוך כשישה שבועות שוחררה בלארוס (USHMM). בקיץ 1944 יצא גדוד "קאלינין" מהיער לכיוון נובוגרודק (ויקיפדיה העברית). המספרים של מי שניצלו קרובים בכל המקורות, אבל לא זהים:

עשהאל גויס לצבא האדום ונהרג בפברואר 1945 בפרוסיה המזרחית, בקרב על קניגסברג. טוביה וזוס עלו ב-1945 לארץ ישראל עם משפחותיהם ולחמו במלחמת העצמאות, ובהמשך היגרו לארצות הברית (USHMM). טוביה מת ב-1987 בניו יורק וזוס ב-1995. אהרון, הצעיר באחים, מת ב-2025 (ויקיפדיה העברית, USHMM).

את הסיפור הביאה לקהל הרחב ההיסטוריונית נחמה טק בספר "Defiance: The Bielski Partisans" (1993), שיצא בעברית בהוצאת יד ושם בשם "משפחת אנשי היער". ב-2008 יצא הסרט "התנגדות" (Defiance) בבימוי אדוארד צוויק, ובכיכובו של דניאל קרייג. ראו גם ספרים וסרטים.