איך מחפשים קרוב משפחה שהיה פרטיזן

לפני שמתחילים לחפש

כדאי לרשום קודם את כל מה שהמשפחה יודעת: שם מלא וצורות אחרות שלו (ביידיש, בפולנית, ברוסית ובעברית), שנת לידה ועיר הולדת, הגטו שבו היה האדם, ושם היער, החטיבה או היחידה אם מישהו זוכר. לפי מוזיאון השואה בוושינגטון (USHMM), הידיעה מאיזו עיר בא קרוב המשפחה עוזרת במיוחד לבחור מאיפה להתחיל.

חלק מהרשימות של פרטיזנים כתובות ברוסית. הרשימה של JewishGen, למשל, מבוססת על חומר ברוסית וכוללת את שם האב (פטרונימיקון). לכן כדאי לנסות בכל מאגר כמה צורות כתיב של השם.

רקע על היחידות והיערות שבהם לחמו יהודים אפשר למצוא בעמודים פרטיזנים יהודים בתנועה הסובייטית, יחידת בלסקי ומחנות משפחה.

איפה מחפשים, צעד אחר צעד

1. 1. ארכיון בית לוחמי הגטאות בארכיון בקיבוץ לוחמי הגטאות שמורים מכתבים, יומנים, מסמכים אישיים, עדויות כתובות, מוקלטות ומצולמות, עשרות אלפי תצלומים ואלפי פריטי אמנות. חלק גדול מהם עבר דיגיטציה, ואפשר לחפש במאגר המקוון של הארכיון. יש חדר עיון בתיאום מראש, ואפשר לפנות לארכיון בטלפון או בטופס יצירת קשר באתר. זו הכתובת הנכונה לשאול בה על החומר של מאגר הפרטיזנים הישן, שהיה מיזם של המוסד.
2. 2. מאגר השמות של יד ושם מאגר שמות נרצחי השואה של יד ושם עלה לרשת ב-2004 עם כשלושה מיליון שמות, ונכון לנובמבר 2025 רשומים בו כחמישה מיליון נרצחים. בהיכל השמות שמורים כ-2.7 מיליון דפי עד מקוריים (ויקיפדיה העברית).
3. 3. ארכיון יד ושם בארכיון, שפועל מאז 1946, יותר מ-210 מיליון מסמכים, יותר מחצי מיליון תצלומים ויותר מ-131,000 עדויות של ניצולים (ויקיפדיה העברית).
4. 4. JewishGen: פרטיזנים יהודים בבלארוס 1941 עד 1944 רשימה של 8,451 רשומות שערכה ד"ר אינה גרסימובה מהמוזיאון להיסטוריה ולתרבות של יהודי בלארוס במינסק. לכל רשומה יש שם, שם האב, שנת לידה, מקום מגורים אחרון, מחוז, חטיבה ויחידה (אוטריאד), ולפעמים תאריך מוות. מחפשים בה דרך מאגר השואה או מאגר בלארוס של JewishGen.
5. 5. ארכיון ארולזן בארכיון ארולזן שמורים מסמכים על קורבנות הרדיפה הנאצית, ובהם תיקי מחנות ריכוז, מסמכים על עבודת כפייה ורשומות ממחנות עקורים. יותר מ-40 מיליון מסמכים פתוחים לחיפוש ברשת לכל אחד, ואפשר לשלוח לארכיון בקשת מידע על קרוב משפחה.
6. 6. מוזיאון השואה בוושינגטון (USHMM) במאגר הניצולים והקורבנות של המוזיאון מיליוני רשומות אישיות, וכ-80 אחוז ממנו זמינים ברשת. צוות המוזיאון מחפש בארכיון ITS הדיגיטלי ובאוספים נוספים בשביל ניצולים ומשפחות של קורבנות, בלי תשלום. הבקשה נשלחת דרך אתר המוזיאון.
7. 7. ספרי יזכור ספרי יזכור נכתבו בידי ניצולים ובני הקהילות כדי לשמר את זכר הקהילות היהודיות שנחרבו במזרח אירופה ובמרכזה. בספר של העיירה של המשפחה עשויים להופיע גם מי שלחמו. פרויקט ספרי היזכור של JewishGen מתרגם אותם לאנגלית ומציע אינדקס של רשימות הנספים ואינדקס שמות לחלקים שתורגמו.

איזה מאגר מתאים לאיזו שאלה

תיאור מלא של המוסדות עצמם, ומה עוד שמור בהם, נמצא בעמוד מוזיאונים וארכיונים.

הגעתם מקישור לכרטיס ישן?

קישורים לכרטיסים של המאגר הישן, למשל מוויקיפדיה או מפורומים, מובילים עכשיו לכאן, כי הכרטיסים אינם זמינים. המאגר הישן היה מיזם של בית לוחמי הגטאות, והאתר הזה עצמאי ואינו קשור לבית לוחמי הגטאות. אין לנו עותק של הכרטיסים, ואנחנו לא מפרסמים את הטקסטים או את התמונות שלהם. על תולדות המאגר ראו האתר הישן.