מה זה פרטיזן

המילה והמושג

לפי ויקיפדיה העברית, המילה פרטיזן באה מאיטלקית, ופירושה בערך "תומך מיליטנטי". פרטיזן הוא לוחם בכוח לא סדיר שפועל נגד כוחות כיבוש. בדרך כלל המילה מתייחסת ללוחמי ההתנגדות לכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, אבל השתמשו בה גם לתיאור מתנגדי השלטון הסובייטי במזרח אירופה אחרי המלחמה ולקבוצות לא סדירות אחרות.

הפרטיזנים מצוידים בדרך כלל בנשק קל. הם פועלים מתוך האוכלוסייה האזרחית או לצידה, ונשענים על היכרות עם השטח ועל עזרה מקומית. לפי אותו ערך, המשמעות של המילה כפי שאנחנו מכירים אותה היום התגבשה במלחמת העולם השנייה.

מה עשו פרטיזנים

• חבלה: חיתוך קווי טלגרף, פגיעה באספקת מים וחשמל, פיצוץ גשרים, כבישים ומסילות ברזל.
• תקיפת רכבות שהובילו חיילים גרמנים, ומארבים ליחידות קטנות.
• ריגול ואיסוף מודיעין.
• פעולה נגד מי ששיתף פעולה עם האויב באוכלוסייה המקומית.

פרטיזן לפי דיני המלחמה

לפי ויקיפדיה העברית, למשפט הבינלאומי אין קטגוריה מיוחדת לפרטיזנים, והיחס אליהם נקבע לפי דיני המלחמה. הערך מונה ארבעה תנאים שלפיהם נקבע אם לוחם שנשבה זכאי למעמד של שבוי מלחמה: מבנה פיקודי צבאי או דומה לצבאי, סימן היכר שאפשר לזהות, נשיאת נשק בגלוי ופעולה לפי דיני המלחמה.

בפועל, בשטחים הכבושים במזרח לא הייתה לכך משמעות רבה. ב-14 במאי 1941 הוציא וילהלם קייטל את "צו השיפוט הצבאי", שלפי הערך פטר חיילים גרמנים מאחריות אישית לפשעים נגד אזרחים בשם המלחמה בפרטיזנים. ב-8 ביולי 1941, בנאום לאנשי SS בביאליסטוק, אמר היינריך הימלר שכל יהודי נחשב בעיקרון לפרטיזן.

פרטיזנים במלחמת העולם השנייה

ב-3 ביולי 1941, פחות משבועיים אחרי הפלישה הגרמנית לברית המועצות, קרא סטלין לחיילי הצבא האדום שנותרו מאחורי הקווים ולאזרחים בשטחים הכבושים לפעול כפרטיזנים. הפעילות הייתה חזקה במיוחד בבלארוס. לפי ויקיפדיה העברית, עברה בערך שנה מהקריאה הזאת ועד שקמו יחידות פרטיזנים יעילות.

פרטיזנים פעלו כמעט בכל אירופה הכבושה, ולא כולם תמכו בברית המועצות. בפולין פעלו הארמייה קריובה (צבא המולדת), שתמכה בממשלה הפולנית הגולה בלונדון, והארמייה לודובה (צבא העם), שהייתה קשורה לקומוניסטים. ביוגוסלביה היו הפרטיזנים של טיטו הכוח המרכזי בשחרור המדינה.

מה ייחד את הפרטיזנים היהודים

פרטיזנים יהודים הם יהודים שלחמו ביחידות לא סדירות נגד גרמניה הנאצית ועוזריה. חלקם לחמו ביחידות יהודיות, וחלקם ביחידות כלליות, בעיקר סובייטיות. רובם פעלו במזרח אירופה, ואחרים במערב אירופה, באיטליה ובבלקן. ההערכות למספרם נעות בין 20,000 ל-30,000, ראו כמה פרטיזנים יהודים היו.

ההבדל העיקרי מפרטיזנים אחרים היה המצב שממנו יצאו. לפי JPEF, רובם ברחו מגטאות וממחנות, ורבים מהם היו בני נוער. לפי ויקיפדיה העברית, רובם היו בני ערים שלא הכירו חיים ביער, ובמקומות רבים לא קיבלו מזון, ידע או מחסה מהאוכלוסייה המקומית, שחלקה הייתה אנטישמית. צעירים שברחו ליער השאירו מאחור את משפחותיהם בגטו.

לכן היה לחלק מהפרטיזנים היהודים יעד נוסף: הצלה. ביערות קמו מחנות משפחות שבהם חיו נשים, ילדים וזקנים לצד הלוחמים. הגדול שבהם היה מחנה האחים בלסקי (ביילסקי) ביער נאליבוקי.

לא רק ביערות

המילה "פרטיזנים" משמשת לפעמים לכל הלוחמים היהודים במלחמה, אבל כדאי להבחין. לוחמי הגטאות נלחמו בתוך הגטו, כמו במרד גטו ורשה. אנשי המחתרות פעלו בגטאות, בערים ובמחנות. הפרטיזנים לחמו מחוץ לערים, ביערות, בביצות ובהרים. רבים עברו מקבוצה לקבוצה: חברי ארגון הפרטיזנים המאוחד בגטו וילנה, למשל, יצאו ב-1943 ליער רודניקי והפכו לפרטיזנים.

לפי JPEF, גם לא כל הפרטיזנים החזיקו נשק. היו מבריחים שהוציאו ילדים, קשריות שהעבירו ידיעות בין גטאות, מזייפי מסמכים וסיירים שהכירו את השטח.