פרטיזנים יהודים בבלקן: יוגוסלביה, יוון ובולגריה

יוגוסלביה: יהודים בפרטיזנים של טיטו

לפי JPEF התחילה ההתנגדות ביוגוסלביה בסתיו 1941, והיהודים הצטרפו בעיקר לפרטיזנים שבהנהגת טיטו. הנתונים של JPEF, שמופיעים גם בוויקיפדיה האנגלית והעברית:

JPEF מזכיר כמה יהודים שהגיעו לתפקידים בכירים: ד"ר רוזה פאפו, האישה הראשונה שהייתה לגנרלית בצבא היוגוסלבי, ד"ר הרברט קראוס, שעמד בראש חיל הרפואה, והגנרל וויה טודורוביץ', שאחרי המלחמה עמד בראש כוחות היבשה.

לצד הפרטיזנים היוגוסלבים פעלו ב-1944 גם צנחנים יהודים מארץ ישראל, ו-USHMM מביא תצלום שלהם עם פרטיזנים יוגוסלבים מאותה שנה. על כך ראו הצנחנים מארץ ישראל.

גדוד ראב, ספטמבר 1943

באי ראב (Rab) שבים האדריאטי הקימו האיטלקים מחנה ריכוז. לפי ויקיפדיה האנגלית היו בו באמצע 1943 כ-2,700 יהודים, מתוך כ-7,400 אסירים. ב-16 באוגוסט 1943 הורו השלטונות הצבאיים האיטלקיים לשחרר את היהודים.

אחרי שביתת הנשק של איטליה, ב-8 בספטמבר 1943, הצטרפו לפי ויקיפדיה האנגלית כ-245 אסירים יהודים לבריגדת ראב של הדיוויזיה ה-24 של הפרטיזנים היוגוסלבים, והקימו את "גדוד ראב". מאוחר יותר פוזרו לוחמיו ביחידות פרטיזנים אחרות.

רוב היהודים פונו לשטח שבשליטת הפרטיזנים. 204 זקנים וחולים, כ-7.5 אחוז, נשארו באי, והגרמנים, שהשתלטו עליו, גירשו אותם לאושוויץ (ויקיפדיה האנגלית). ויקיפדיה האנגלית, בערך על הפרטיזנים היהודים, מתארת את גדוד ראב כמאות אסירים יהודים שהשתחררו מהמחנה.

יוון: יהודים ב-ELAS

יוון נכבשה באפריל 1941. לפי המוזיאון היהודי של יוון הצטרפו להתנגדות ולפרטיזנים כ-650 גברים ונשים יהודים, כמעט מכל הקהילות. רובם הצטרפו ל-EAM (חזית השחרור הלאומית) ולזרוע הצבאית שלה, ה-ELAS. המוזיאון מציין שהנתונים חלקיים ומקוטעים, וההערכות של מקורות אחרים שונות:

מסלוניקי, שבה חיו לפי המוזיאון 55,250 יהודים, הגיעו כ-400 לשטח שבשליטת הפרטיזנים. בין דצמבר 1942 למאי 1943 ברחו כ-250 יהודים לאזורי ההתנגדות במרכז מקדוניה ובמערבה. גם מאתונה, מוולוס, מיואנינה ומתסליה הצטרפו יהודים ליחידות ELAS, ובוולוס שירתו עשרות יהודים בגדוד ה-54 של ה-ELAS (המוזיאון היהודי של יוון).

כמה מהלוחמים והלוחמות ביוון

המוזיאון היהודי של יוון ו-JPEF מביאים עשרות שמות. כמה מהם, שמופיעים בשני המקורות:

• שרה ישועה (פורטיס), ילידת חלקיס 1927, שהובילה קבוצת פרטיזניות ונודעה כ"קפטניסה סאריקה". לפי המוזיאון הייתה מפקדת מחלקת הנשים בגדוד ה-7 של ה-ELAS.
• מרקוס קראסו, מפקד פרטיזנים יהודי מסלוניקי. לפי JPEF השמיד בהרים ליד לריסה גדוד אס-אס שעצר שתים עשרה משפחות יהודיות. לפי המוזיאון נהרג בקרב מוחרם חאני ב-6 באוגוסט 1944.
• דוד ברודו מסלוניקי, שלפי המוזיאון הגיע ב-14 במאי 1943 למפקדת ה-ELAS בפרנסידה והיה מהפרטיזנים היהודים הראשונים במרכז יוון.

לפי המוזיאון פעלה בהר האולימפוס יחידת חבלה ברכבות, שביצעה 96 התקפות בעמק טמפי בין מרץ 1943 לאוקטובר 1944, ובה לחמו יהודים. על תפקידן של נשים ראו נשים במחתרת.

בולגריה: המחתרת הקומוניסטית

בבולגריה, בעלת ברית של גרמניה, פעלו יהודים במחתרת הקומוניסטית. לא מצאנו מקור מוסמך שנותן את מספרם, ולכן איננו נותנים כאן מספר.

דמות מתועדת היא ויולטה יעקובה. לפי ויקיפדיה האנגלית:

1. 1923 נולדה בדופניצה, ומשפחתה עברה לסופיה.
2. 1939 הצטרפה לתנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית הבולגרית.
3. 1942 אחרי הצטרפות בולגריה לציר הצטרפה למחתרת, והשתתפה בהצתת מפעל בסופיה שייצר מעילי עור לכוחות הגרמניים.
4. בהמשך פעלה בתא לוחם שחיסל אנטישמים ומלשינים. לפי ויקיפדיה האנגלית חיסלה את הגנרל הריסטו לוקוב ואת מפקד המשטרה הבולגרית אטנס פנטב.
5. 18 ביוני 1944 נהרגה בקרב יריות עם המשטרה ברדומיר, בגיל 21.

לפי ויקיפדיה האנגלית, אחרי 1989 הפך מקומה בזיכרון הציבורי בבולגריה לשנוי במחלוקת.