נשים במחתרת

מה עשו נשים בהתנגדות

לפי מוזיאון השואה בוושינגטון (USHMM) מילאו נשים תפקיד חשוב בפעולות ההתנגדות, ובמיוחד בתנועות הנוער הסוציאליסטיות, הקומוניסטיות והציוניות. בפולין שימשו קשריות שהביאו מידע לגטאות. רבות ברחו ליערות של מזרח פולין וברית המועצות ושירתו ביחידות פרטיזנים מזוינות, ונשים מילאו גם תפקיד חשוב במחתרת הצרפתית והיהודית-צרפתית.

הקרן לחינוך על הפרטיזנים היהודים (JPEF) מעריכה שכ-30,000 יהודים ברחו מן הגטאות וממחנות העבודה והצטרפו לקבוצות פרטיזנים, ושנשים היו כ-10% מן הפרטיזנים. על המספרים ועל ההערכות השונות ראו כמה פרטיזנים יהודים היו.

• קשריות: מעבר בין גטאות וערים בתעודות מזויפות, הברחת נשק, ידיעות וכסף.
• לוחמות בגטאות: חברות בארגוני הלחימה, ובהן חברות פיקוד.
• פרטיזניות ביערות: לפי JPEF עבודות במחנה, כמו בישול, ניקיון וסיעוד, אבל גם סיור, הובלת נשק ולחימה.
• התנגדות במחנות: למשל המרד באושוויץ-בירקנאו באוקטובר 1944.
• צנחניות: צנחניות היישוב שנשלחו לאירופה הכבושה.

הקשריות: מגטו לגטו

הקשריות נעו בין הגטאות כ״אריות״, בתעודות מזויפות, וקישרו בין המחתרות. הנה כמה מהן, לפי המקורות:

טוסיה אלטמן

טוסיה אלטמן נולדה ב-24 באוגוסט 1919 בליפנו, והצטרפה לשומר הצעיר בגיל 11. לפי ויקיפדיה האנגלית התחזתה לפולנייה לא יהודייה ונסעה בתעודות מזויפות לגליציה, לצ'נסטוחובה ולוורשה. ב-24 בדצמבר 1941 חזרה לגטו וילנה עם חייקה גרוסמן ופגשה את אבא קובנר, ובדרך חזרה הזהירה כמה גטאות במזרח פולין, ובהם גרודנו, מפני רציחות המוניות. אחרי ייסוד הארגון היהודי הלוחם הבריחה רימונים וחומרי נפץ. במרד גטו ורשה הייתה קשרית בין הבונקרים, יצאה פצועה דרך הביוב, ומתה ב-26 במאי 1943 אחרי שנתפסה ונמסרה לגסטפו.

פרומקה פלוטניצקה

פרומקה פלוטניצקה נולדה ב-11 בנובמבר 1914 בכפר פלוטניצה ליד פינסק, ופעלה בתנועות פרייהייט ודרור. לפי ויקיפדיה העברית עזרה בתחילת 1942 להביא לוורשה את הידיעות הראשונות על הגירושים ההמוניים, והבריחה לגטו ורשה את האקדחים והרימונים הראשונים, בתוך שק תפוחי אדמה. בסוף 1942 נשלחה לבנדין כדי לעזור להקים שם תא לחימה, ונשארה עם חבריה. היא נהרגה ב-3 באוגוסט 1943, כשהגרמנים השמידו את הבונקר המרכזי בחיסול גטו בנדין.

חייקה גרוסמן וליזה מאגון

לפי USHMM הייתה חייקה גרוסמן ממארגני המחתרת בגטו ביאליסטוק והשתתפה במרד גטו ביאליסטוק. בגטו וילנה הייתה ליזה מאגון קשרית ה-FPO, ושמה נעשה לסיסמת הגיוס של הארגון.

לוחמות ומפקדות בגטאות

צביה לובטקין נולדה ב-9 בנובמבר 1914 בביטן שליד סלונים, והייתה ממנהיגות דרור והחלוץ. לפי ויקיפדיה העברית השתתפה ב-28 ביולי 1942 בישיבת הייסוד של הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה, וניהלה את רשת הקשריות ואחר כך את ועדת הכספים שלו.

1. 19 באפריל 1943 השתתפה בהתנגשות הראשונה עם הגרמנים, ברחוב נלבקי 33 (ויקיפדיה העברית).
2. 29 באפריל 1943 הצטרפה לפיקוד הארגון בבונקר מילא 18.
3. 8 עד 9 במאי 1943 אחרי ההתקפה על מילא 18 נטלה את הפיקוד עם מרק אדלמן וטוסיה אלטמן, והובילה את השורדים לבונקר חדש.
4. 10 במאי 1943 החלה היציאה דרך הביוב אל הצד ה״ארי״.

ב-1944 הסתתרה בוורשה, וב-1 באוגוסט 1944 הצטרפו כ-20 לוחמים יהודים לצבא המחתרת הפולני במרד ורשה (ויקיפדיה העברית). על המרד ראו מרד גטו ורשה.

פרטיזניות ביערות

ביחידות הפרטיזנים היהודיות והסובייטיות היו נשים מעטות יחסית. לפי JPEF עבדו רבות מהן במחנה, בבישול, בניקיון ובסיעוד, ואחרות יצאו לסיור, הובילו נשק ולחמו. על המחנות שבהם חיו ביער גם נשים, ילדים וזקנים ראו מחנות המשפחה ופרטיזני בלסקי.

באתר יש עמודים על כמה מן הפרטיזניות היהודיות: ויטקה קמפנר, ש-JPEF מונה בין הפרטיזניות היהודיות הידועות, ורוז'קה קורצ'אק, שתיהן מגטו וילנה ומיער רודניקי. JPEF מזכיר גם את פיי שולמן, מחברת ״A Partisan's Memoir״, שממנו לקוח צילום של פרטיזנים ליד פינסק מ-1944.

המרד באושוויץ והצנחניות

לפי USHMM עבדו חמש נשים יהודיות, אלה גרטנר, רגינה ספירשטיין (ספיר), אסתר ויצבלום, רוזה רובוטה ואישה נוספת שלא זוהתה בוודאות, בפלוגת העבודה של מפעל ״וייכסל-אוניון-מטאלוורקה״ באושוויץ I. הן סיפקו את אבק השריפה שבעזרתו פוצצו אנשי הזונדרקומנדו תא גזים במרד באושוויץ-בירקנאו באוקטובר 1944. על מרידות במחנות אחרים ראו המרד בטרבלינקה והמרד בסוביבור.

מן היישוב בארץ ישראל יצאו צנחניות לאירופה הכבושה. שתיים מהן היו חנה סנש וחביבה רייק, ולכל אחת מהן עמוד משלה באתר. USHMM מזכיר את סנש בין הנשים הבולטות בהתנגדות. על השליחות ראו הצנחנים מארץ ישראל.

אחרי המלחמה: עדות והנצחה

חלק מן הלוחמות שעלו לארץ עסקו אחרי המלחמה בעדות ובהנצחה. צביה לובטקין עלתה במאי 1946, ובשנים 1947 עד 1949 הייתה ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות. היא פעלה להקמת בית לוחמי הגטאות והעידה במשפט אייכמן (ויקיפדיה העברית).

פרומקה פלוטניצקה קיבלה ב-1945 את צלב גרונוולד מן הפיקוד העליון הפולני, ומכתביה ומכתבי אחותה חנה יצאו לאור ב-1945 (ויקיפדיה העברית). טוסיה אלטמן קיבלה ב-1 באפריל 1948 את צלב הכסף של ״וירטוטי מיליטרי״ לאחר מותה (ויקיפדיה האנגלית).

עמודים על נשים נוספות:

• קאליש · וילנה · יער רודניקי

  ויטקה קמפנר (קובנר)

  פרטיזנית מגטו וילנה שביצעה את פעולת החבלה הראשונה של ה-FPO, ולימים פסיכולוגית קלינית.

• פלוצק · וילנה · יער רודניקי · עין החורש

  רוז'קה קורצ'אק

  ממייסדות ה-FPO, לוחמת ביער רודניקי והשליחה הראשונה שהביאה לארץ את סיפור הפרטיזנים.

• וילנה · אושמיאני · פונאר

  ליזה מאגון

  קשרית ה-FPO בגטו וילנה, שנרצחה ב-1943 ושמה נעשה לסיסמת הגיוס של הארגון.

• 
  ביטן · גטו ורשה · לוחמי הגטאות

  צביה לובטקין

  ממנהיגות מרד גטו ורשה, שהוציאה את הלוחמים האחרונים דרך הביוב והקימה את קיבוץ לוחמי הגטאות.

• 
  ליפנו · וילנה · גטו ורשה

  טוסיה אלטמן

  קשרית השומר הצעיר ואי"ל שלחמה במרד גטו ורשה ומתה בידי הגסטפו במאי 1943.

• 
  פינסק · גטו ורשה · בנדין

  פרומקה פלוטניצקה

  שליחת דרור שהבריחה את הנשק הראשון לגטו ורשה ונפלה במרד גטו בנדין באוגוסט 1943.

• 
  ביאליסטוק · וילנה · עברון

  חייקה גרוסמן

  קשרית השומר הצעיר בזהות בדויה, לוחמת במרד גטו ביאליסטוק ופרטיזנית, לימים חברת כנסת.

• 
  בודפשט · שדות ים · יוגוסלביה והונגריה

  חנה סנש

  צנחנית היישוב ומשוררת, שנתפסה בהונגריה והוצאה להורג בבודפשט ב-1944.

• בנסקה ביסטריצה · מענית · קרמניצ'קה

  חביבה רייק

  צנחנית היישוב שנשלחה לסלובקיה בימי המרד ונרצחה בקרמניצ'קה ב-1944.

• לנין · בריגדת מולוטבה · טורונטו

  פיי (פייגל) שולמן

  צלמת מלנין שהייתה אחות ולוחמת בבריגדת מולוטבה, ותיעדה במצלמתה את חיי הפרטיזנים ביער.