פרומקה פלוטניצקה

פינסק ופרייהייט

פרומקה פלוטניצקה (באנגלית גם Plotniczki) נולדה ב-1914 בכפר פלוטניצה שליד פינסק, היום בבלארוס, למשפחה של חסידי קרלין. ויקיפדיה העברית נותנת את התאריך 11 בנובמבר 1914. כשהייתה בת שש עברה המשפחה לפינסק. בגלל מצוקה כלכלית לא למדו היא ואחותה הצעירה חנצ'ה בבית ספר, ולמדו אצל אחותן הבכורה זלטקה (האנציקלופדיה לנשים יהודיות, JWA).

בגיל 17 נעשתה פעילה בסניף פרייהייט והייתה נציגת התנועה בוועד החלוץ בפינסק. ב-1935 יצאה להכשרה בקיבוץ תל-חי בביאליסטוק, ובמהרה נעשתה לדמות מרכזית. אחרי איחוד פרייהייט והחלוץ הצעיר ב-1938 הצטרפה להנהגת התנועה המאוחדת, דרור, הדריכה בסמינרים ולימדה עברית. בקיץ 1939 נדחתה עלייתה לארץ לסתיו, כי ההנהגה רצתה שתישאר (ויקיפדיה העברית ו-JWA). ראו תנועות הנוער והמחתרת.

השליחה הנודדת

ב-7 בספטמבר 1939 יצאה עם חברי ההכשרה והמרכז מזרחה. בקובל הודיעה שהיא חוזרת לשטח הכיבוש הגרמני, ולפי JWA הייתה הראשונה שחזרה לוורשה. מאמצע אוקטובר 1939 נסעה בתעודות מזויפות ברחבי הגנרלגוברנמן ובשטחים שסופחו לגרמניה, ושמרה על קשר בין המרכז בוורשה לסניפים בבנדין, בצ'נסטוחובה, בלודז', בלובלין ובערים נוספות.

לפי ויקיפדיה העברית כונתה בתנועה "הדרשנית הנודדת", אף שמראה היהודי היה עלול להסגיר אותה. ויקיפדיה האנגלית מביאה את דבריה של צביה לובטקין, שהפליטים קראו לה "די מאמע" (אמא, ביידיש). בין ינואר למאי 1942 ביקרה בווילנה, בקובל ובביאליסטוק.

באביב 1942 נסעה עם חווקה פולמן לרובישוב, וראתה שם את אחרוני היהודים נדחסים לקרונות לבלז'ץ. לפי ויקיפדיה העברית הייתה זו הידיעה הראשונה שהגיעה לוורשה על גירושים בגנרלגוברנמן, ולפי JWA לעדותה הייתה השפעה מכרעת על שינוי הכיוון של הפעילות בוורשה.

אי"ל והנשק הראשון

בישיבה של 28 ביולי 1942, שבה הוחלט על הקמת הארגון היהודי הלוחם, הוטל על פלוטניצקה להיות חברה במשלחת לצד הארי, לחפש קשר עם המחתרת הפולנית ולהשיג נשק (JWA). יחד איתה יצאו טוסיה אלטמן, אריה וילנר ולאה פרלשטיין.

בעיצומו של הגירוש הגדול מגטו ורשה הבריחה לגטו את משלוח האקדחים והרימונים הראשון, בתוך שק תפוחי אדמה שנשאה על גבה (ויקיפדיה העברית והאנגלית). לפי ויקיפדיה האנגלית העבירה גם תוכניות לייצור בקבוקי מולוטוב ורימונים.

בנדין: המחתרת והמרד

אחרי הגירוש הגדול נשלחה פלוטניצקה לבנדין שבאזור זגלמביה, כדי לעזור להקים שם מחתרת לוחמת. ויקיפדיה האנגלית מתארכת את השליחות לספטמבר 1942, ו-JWA וויקיפדיה העברית כותבות שיצאה מוורשה בדצמבר 1942. לפי ויקיפדיה האנגלית הקימה שם סניף של אי"ל עם צבי ברנדס והאחים יוזף ובולסלב קוז'וך, בעצת מרדכי אנילביץ'.

1. ראשית 1943 יהודי בנדין מועברים לרובע קמיונקה. פלוטניצקה והרשל שפרינגר משיגים בית לחברי קיבוץ דרור ולילדי קיבוץ "עתיד", יתומים שבטיפול התנועה (ויקיפדיה העברית).
2. סוף אפריל 1943 מגיעות הידיעות על מרד גטו ורשה, ואיתן הידיעה על מות אחותה חנצ'ה.
3. 22 ביוני 1943 הגירוש מבנדין ומסוסנוביץ' לאושוויץ מתחדש ומפתיע את המחתרת.
4. יולי 1943 היא דוחה את הלחץ לצאת לארץ נייטרלית כעדה, ונשארת עם חבריה. דרך שליח מבריחה מכתב עדות וצוואה לחבריה בארץ (JWA).
5. 1 עד 3 באוגוסט 1943 חיסול גטו בנדין. הלוחמים מתבצרים בבונקרים, ופלוטניצקה נופלת ב-3 באוגוסט בבונקר של קיבוץ דרור.

JWA מכנה את הבונקר "בונקר המכבסה" של קיבוץ דרור, וויקיפדיה האנגלית ממקמת אותו ברחוב פודסיאדלי. לפי ויקיפדיה העברית איש משבעת החברים בבונקר לא שרד.

הנצחה

באפריל 1945 הוענק לה לאחר מותה צלב גרונוולד. מכתביה ומכתבי אחותה יצאו לאור ב-1945 בספר "חנצ'ה ופרומקה: מכתבים ודברי זיכרון". ב-1948 הוקם ביגור "הגרעין על שם פרומקה", ששנה אחר כך היה בין מקימי קיבוץ לוחמי הגטאות. בוורשה מוקדשת לה אבן זיכרון בשביל הזיכרון של מאבק היהודים (ויקיפדיה העברית והאנגלית). ראו גם נשים במחתרת.