טוסיה אלטמן

ליפנו, וולוצלאווק והשומר הצעיר

טוסיה (טאובה) אלטמן נולדה ב-24 באוגוסט בליפנו שבפולין, לאנקה (מניה) ולגוסטב אלטמן. המקורות חלוקים בשנה: ויקיפדיה העברית כותבת 1918, ויקיפדיה האנגלית 1919, ובאנציקלופדיה לנשים יהודיות (JWA) מופיעות שתי השנים. אביה היה שען ובעל חנות תכשיטים בוולוצלאווק, ושם גדלה.

היא למדה פולנית ועברית בגימנסיה עברית, ובגיל 11 הצטרפה להשומר הצעיר. ב-1935 נשלחה כצירה לוועידה העולמית הרביעית של התנועה. ב-1938 הצטרפה לקיבוץ ההכשרה בצ'נסטוחובה, אבל באותה שנה נקראה להנהגה הראשית בוורשה, לרכז את הפעילות החינוכית (ויקיפדיה העברית ו-JWA). על התנועות ראו תנועות הנוער והמחתרת.

הקשרית: בין וילנה, ורשה והגטאות

בספטמבר 1939 הלכה אלטמן, ברובה ברגל, עם אדם רנד לרובנו, ומשם המשיכה עם הנהגת התנועה לווילנה. כשהוחלט לשלוח מנהיגים חזרה לפולין הכבושה, נבחרה ראשונה. אחרי שני ניסיונות כושלים לחצות את הגבולות הגיעה בדצמבר 1939 לוורשה (ויקיפדיה האנגלית ו-JWA). בשערה הבהיר ובפולנית הרהוטה שלה יכלה להיחשב לפולנייה.

מעתה נסעה בתעודות מזויפות בין הערים, אף שיהודים נאסרו לנסוע ברכבות, ואף שתפיסה מחוץ לגטו פירושה מוות:

• ארגנה חינוך מחתרתי וקבוצות נוער בגליציה, בזגלמביה ובצ'נסטוחובה.
• כתבה בצופן לאנשי התנועה בווינה, בשווייץ ובארץ על מצב היהודים.
• ב-24 בדצמבר 1941 הגיעה עם חייקה גרוסמן לגטו וילנה ונפגשה עם אבא קובנר והנהגת ה-FPO (ויקיפדיה האנגלית).
• בדרך חזרה לוורשה עברה בגטאות במזרח פולין, ובהם גרודנו, כדי להעביר את הידיעה על הרצח ההמוני ואת הקריאה להתנגד.

באפריל 1942 כתבה לאדם רנד שהיהודים מתים לנגד עיניה והיא חסרת אונים לעזור (ויקיפדיה העברית והאנגלית).

באי"ל: נשק מן הצד הארי

אחרי הקמת הארגון היהודי הלוחם ב-28 ביולי 1942 נשלחה אלטמן לצד הארי של ורשה, יחד עם פרומקה פלוטניצקה, אריה וילנר ולאה פרלשטיין (ויקיפדיה העברית). היא הייתה אשת קשר עם הארמייה קריובה והארמייה לודובה, הבריחה רימונים וחומרי נפץ לגטו, עזרה ליהודים לברוח ולהסתתר, והעבירה כספים. לפי ויקיפדיה האנגלית היה לה חלק מרכזי בהקמת סניף אי"ל בגטו קרקוב.

בינואר 1943 חזרה לגטו עם טמה שניידרמן. השתיים נתפסו והובלו לאומשלגפלאץ, ואלטמן שוחררה בעזרת שוטר יהודי שפעל בשביל השומר הצעיר. במרץ 1943 נעצר וילנר, ואלטמן חזרה לגטו. את מקומה כאיש הקשר בצד הארי תפס יצחק (אנטק) צוקרמן.

המרד והמוות

במרד גטו ורשה הייתה אלטמן עם ההנהגה בבונקר מילא 18. היא העבירה ידיעות, ובטלפון דיווחה לצוקרמן על ההצלחות הראשונות. היא יצאה חמושה מהבונקר למשימות חילוץ, והייתה הקשרית בין בונקר המפקדה לבונקר של הפצועים (ויקיפדיה העברית והאנגלית).

ב-8 במאי 1943 גילו הגרמנים את הבונקר. אלטמן נפצעה ברגלה ובראשה, ולפי ויקיפדיה האנגלית הייתה אחת משישה שנמלטו ממנו. צביה לובטקין ומארק אדלמן מצאו אותה, והיא יצאה איתם דרך הביוב לצד הארי.

היא הוסתרה עם לוחמים נוספים בבית חרושת לצלולואיד בפראגה. ב-24 במאי 1943 פרצה שם שריפה. אלטמן נכוותה קשה, נתפסה בידי המשטרה הפולנית ונמסרה לגסטפו, ומתה מפצעיה. רוב המקורות נותנים את 26 במאי 1943, ויקיפדיה העברית מוסיפה "ככל הנראה", ובכותרת הערך ב-JWA מופיע 24 במאי.

הנצחה

כשהגיעה לארץ ידיעה שגויה שאלטמן ולובטקין נהרגו במרד, כתב נתן אלתרמן את השיר "נערה עבריה", שהתפרסם בטור השביעי בדבר ב-4 ביוני 1943. אחר כך התברר שלובטקין חיה, ושאלטמן לא נהרגה בקרב אלא מתה אחרי שנתפסה (ויקיפדיה העברית).

ביוגרפיה בעברית: זיוה שלו, "טוסיה: טוסיה אלטמן, מההנהגה הראשית של השומר הצעיר להנהגת הארגון היהודי הלוחם" (מורשת, 1992). ראו גם נשים במחתרת.