מארק אדלמן

ילדות ובונד

על הולדתו של מארק אדלמן יש כמה גרסאות. ויקיפדיה העברית והאנגלית מביאות שתיים: 1919 בהומל (היום בבלארוס), או 1922 בוורשה. הספרייה היהודית הווירטואלית כותבת שנולד בוורשה ב-1921. בדף זה מופיעה השנה 1919, אבל היא אינה ודאית.

אביו, נתן פליקס אדלמן, היה חבר במפלגת הסוציאליסטים-המהפכנים ומת ב-1924. אמו, צציליה אדלמן, הייתה מזכירה בבית חולים ופעילה בבונד, המפלגה הסוציאליסטית היהודית שלא הייתה ציונית. היא מתה כשהיה בן 14, ואנשי הצוות בבית החולים שבו עבדה דאגו לו (ויקיפדיה האנגלית והספרייה היהודית הווירטואלית).

בילדותו היה חבר בסקי"ף, תנועת הילדים של הבונד, וב-1939 נעשה ממנהיגי צוקונפט ("עתיד"), תנועת הנוער של הבונד. בגטו חידש את פעילותן. לפי הספרייה היהודית הווירטואלית האמינו אנשי הבונד שפולין היא ארצם, ונאבקו בה למען שוויון ואוטונומיה תרבותית ולא הגירה לארץ ישראל. על תנועות הנוער ראו תנועות הנוער והמחתרת.

באי"ל ובמרד

ב-1942 היה אדלמן, כמנהיג נוער של הבונד, ממייסדי הארגון היהודי הלוחם. לפי ויקיפדיה העברית היה אחראי על המודיעין ונציג הבונד בהנהגת המרד.

במרד גטו ורשה, שפרץ ב-19 באפריל 1943, היה אחד משלושת מפקדי המשנה תחת מרדכי אנילביץ', ופיקד על אזור המברשתנים, שבו התנהלו מהקרבות הקשים ביותר (הספרייה היהודית הווירטואלית). את הימים האלה תיאר בספרו "הגטו לוחם". ביום השני של המרד נהרג איש הבונד מיכאל קלפפיש כשחיפה על נסיגתם של אדלמן וחבריו (ויקיפדיה האנגלית).

ב-8 במאי 1943, כשנפל הבונקר במילא 18, לא היה אדלמן בתוכו. הוא חזר לשם בערב עם צביה לובטקין מבונקר אחר. ויקיפדיה האנגלית והספרייה היהודית הווירטואלית כותבות שאחרי מות אנילביץ' עבר הפיקוד אליו, וויקיפדיה העברית כותבת שלובטקין, אדלמן וטוסיה אלטמן נשארו ההנהגה החיה היחידה, ולובטקין קיבלה עליה את הפיקוד. ב-10 במאי 1943 יצא עם אחרוני הלוחמים דרך הביוב לרחוב פרוסטה.

בצד הארי ובמרד ורשה הפולני

בצד הארי נשאר אדלמן בעיקר בבית, בגלל מראה היהודי (הספרייה היהודית הווירטואלית). ב-1944 לחם במרד ורשה הפולני בשורות הארמייה לודובה, ביחידת אי"ל בפיקוד יצחק (אנטק) צוקרמן. אחרי כניעת המורדים, אחרי 63 ימי לחימה, הסתתר עם לוחמי אי"ל אחרים בחורבות העיר, עד שחולצו בעזרת הארמייה קריובה (ויקיפדיה האנגלית).

אחרי המלחמה: רופא ומתנגד משטר

אדלמן נשאר בפולין, למד רפואה בלודז' והיה לקרדיולוג. ב-1948 התנגד לצירוף הבונד למפלגת הפועלים המאוחדת הקומוניסטית. כשאשתו אלינה מרגוליס-אדלמן וילדיהם עברו לצרפת אחרי האירועים האנטישמיים של 1968, נשאר בלודז' (ויקיפדיה האנגלית והספרייה היהודית הווירטואלית).

אדלמן התנגד לציונות כל חייו. לפי ויקיפדיה העברית לא זכה בגלל זה להכרה רחבה בישראל, אף שקיבל פרסים רבים בעולם. בהלווייתו כוסה ארונו בדגל הבונד (ויקיפדיה האנגלית).

ספרים

• הגטו לוחם: צעירי הבונד בגטו ורשה, עדותו על המרד (בעברית בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001).
• והייתה גם אהבה בגטו (בעברית בהוצאת דרור לנפש, 2014).
• האנה קראל, להקדים את אלוהים (1978; בעברית 1981, ובתרגום חדש 2023).
• ויטולד ברש וקשישטוף בורנסקו, מארק אדלמן: לוחם, מהפכן, אדם (בעברית 2012).

על ספרים וסרטים נוספים ראו ספרים וסרטים.