מרד טרבלינקה

מחנה ההשמדה טרבלינקה

טרבלינקה II, מחנה ההשמדה, נבנה ביער ליד הכפר וולקה אוקרגליק, כ-85 קילומטרים מצפון-מזרח לוורשה (ויקיפדיה העברית, USHMM). הוא החל לפעול ב-23 ביולי 1942, והיה אחד משלושת מחנות מבצע ריינהרד, לצד בלז'ץ וסוביבור. כקילומטר וחצי ממנו פעל מחנה עבודה נפרד, טרבלינקה I.

לטרבלינקה גורשו רוב יהודי גטו ורשה בקיץ 1942, יהודים רבים מגטו ביאליסטוק ומגטאות נוספים. לפי ויקיפדיה העברית הגיעו אליו ב-1943 גם כ-8,000 יהודים ספרדים מיוון ומבולגריה.

כמה נרצחו בטרבלינקה

אין מספר מוסכם. ויקיפדיה האנגלית מביאה טבלה של הערכות, וזה חלק ממנה:

אחד המסמכים החשובים בשאלה הוא מברק הפלה, ששלח ב-15 בינואר 1943 הרמן הפלה, סגן מפקד מבצע ריינהרד. ויקיפדיה האנגלית מסבירה שהמספר שמופיע בו לטרבלינקה בשנת 1942, 71,355, הוא כנראה טעות העתקה של 713,555. יצחק ארד כתב בספרו מ-1987 שבין יולי 1942 לאפריל 1943 לבד נרצחו בטרבלינקה לפחות 763,000 בני אדם.

הוועד המחתרתי

במחנה הוחזקו מאות אסירים יהודים שהועסקו בעבודה. מתוכם קם ועד מחתרתי שתכנן מרד, כדי להשמיד את מרכז המחנה ולאפשר בריחה המונית. התכנון התחיל בפברואר עד מרץ 1943 (ויקיפדיה העברית).

• יוליאן חורונז'יצקי: רופא, לשעבר סרן בצבא פולין, מייסד המחתרת. כשעמד להיתפס ב-19 באפריל 1943 הרעיל את עצמו, כדי שלא יסגיר את חבריו.
• ברק לייכר (Berek Lajcher): רופא שעמד בראש המחתרת מ-1 במאי 1943, ונהרג במרד (ויקיפדיה האנגלית).
• זלומיר בלוך: מראשי הוועד, שארגן את המרד בסתר. נהרג כנראה בקרב.
• רודולף מסארק: חבר הוועד. לפי ויקיפדיה העברית שם קץ לחייו בזמן המרד.
• ישראל סודוביץ': מראשי הוועד, שעסק ברכישת נשק.
• מרצ'לי גלבסקי ושמואל רייזמן: חברים נוספים בוועד לפי ויקיפדיה האנגלית.

המועד נקבע תחילה למאי 1943, אבל נדחה כשהתברר שלרימונים שהושגו אין נפצים. בסוף נקבע לאוגוסט.

יום המרד, 2 באוגוסט 1943

ב-2 באוגוסט 1943, בשעה 15:45, פתחו האסירים במרד. הם פרצו למחסן הנשק של ה-SS ולקחו ממנו, לפי ויקיפדיה האנגלית, 20 עד 25 רובים, 20 רימוני יד וכמה אקדחים.

1. המחסן סודוביץ' ביקש מאיש ה-SS מקס מילר עזרה בעבודה. כשמילר הגיע, פרצו הלוחמים למחסנים. סודוביץ' השליך רימונים לבניין המפקד ונהרג.
2. האש שמואל ליכטבלאו ירה על מחסן דלק, והמחנה עלה באש.
3. ההתגלות לפי USHMM התגלה המרד לפני שהאסירים השתלטו על המחנה. מאות הסתערו על השער הראשי, ורבים נקטלו מאש מכונות ירייה.
4. הפריצה לפי ויקיפדיה האנגלית נמשך המרד כחצי שעה. האסירים שנמלטו ברחו אל היערות שמסביב.

פרנצ'יזק ז'אבצקי, איש הארמייה קריובה שהדליף מידע על המחנה, צילם בסתר את השריפה. לפי ויקיפדיה העברית הכיתוב של התצלום הוא 2 באוגוסט 1943, 15:45.

כמה השתתפו, כמה נמלטו, כמה שרדו

לפי ויקיפדיה העברית קרסו בשריפה חלק גדול ממבני המחנה, והמחנה נסגר כחודשיים אחר כך (בתיבת המידע של הערך: "כמה חודשים"). לפי ויקיפדיה האנגלית פעל טרבלינקה II עד 19 באוקטובר 1943.

אחרי המרד

בסתיו 1943 הורו הגרמנים לפרק את טרבלינקה II (USHMM). שטח המחנה נחרש, נזרע בתורמוס, ובמקום הושב איכר ממוצא גרמני כדי להסתיר את מה שקרה שם. מחנה העבודה טרבלינקה I פעל עד סוף יולי 1944, וכשהתקרב הצבא האדום ירו אנשי המחנה ושומרי טרווניקי ב-300 עד 700 האסירים היהודים שנותרו בו.

פרנץ שטנגל היה מפקד טרבלינקה II מ-1 בספטמבר 1942 עד אוגוסט 1943 (ויקיפדיה האנגלית). כחודשיים וחצי אחרי המרד בטרבלינקה פרץ מרד דומה בסוביבור.