מוזיאונים וארכיונים

לפני שמתחילים

האתר הזה עצמאי ואינו קשור לבית לוחמי הגטאות, ליד ושם או לאף מוסד אחר שמופיע בעמוד. מאגר הפרטיזנים הישן שפעל בכתובת הזאת היה מיזם של בית לוחמי הגטאות, והוא אינו פעיל מאז 2021. על תולדותיו אפשר לקרוא בעמוד האתר הישן.

מי שמחפש קרוב משפחה מסוים ימצא הדרכה מעשית, צעד אחר צעד, בעמוד איך מחפשים קרוב משפחה שהיה פרטיזן. כאן נתאר את המוסדות עצמם.

בית לוחמי הגטאות

בית לוחמי הגטאות על שם יצחק קצנלסון נמצא בקיבוץ לוחמי הגטאות שבגליל המערבי. לפי ויקיפדיה העברית הגה אותו יצחק (אנטק) צוקרמן כבר בפולין ב-1946, ובין מייסדיו היו צוקרמן, צבי שנר וחברי הקיבוץ. הוא נחנך רשמית ב-1949, ולפי ויקיפדיה העברית היה המוזיאון הראשון בעולם שהוקדש להנצחת השואה. ב-1996 נפתח בו יד לילד, אתר הנצחה לילדים בשואה.

לפי אתר המוסד, הארכיון הוקם עם הקמת הקיבוץ, וחבריו החלו מיד לאסוף מסמכים ותצלומים. מה שמור בו, לפי האתר:

• אלפי חפצים מחיי היהודים לפני המלחמה ומתקופת השואה.
• עשרות אלפי תצלומים ומאות אלבומים.
• אלפי רישומים, ציורי שמן ופסלים.
• מכתבים, יומנים, מסמכים אישיים ועדויות כתובות, מוקלטות ומצולמות, ובהן 322 עדויות באוסף "הטרילוגיה התיעודית".

חלק גדול מהפריטים עבר דיגיטציה ואפשר לחפש בו במאגר המקוון של הארכיון. יש גם חדר עיון שפתוח בתיאום מראש, בימים א' עד ה' בין 9:00 ל-16:00 (אתר בית לוחמי הגטאות). ויקיפדיה העברית מעריכה שבארכיון כשני מיליון מסמכים.

יד ושם

יד ושם הוקם בחוק יד ושם, שהכנסת חוקקה באוגוסט 1953, ושוכן בהר הזיכרון בירושלים (ויקיפדיה העברית). לפי ויקיפדיה העברית:

• הארכיון פועל מאז 1946 ומחזיק יותר מ-210 מיליון מסמכים, יותר מחצי מיליון תצלומים ויותר מ-131,000 עדויות של ניצולים.
• בהיכל השמות שמורים כ-2.7 מיליון דפי עד מקוריים. איסופם התחיל ב-1955.
• מאגר השמות עלה לרשת ב-2004, ונכון לנובמבר 2025 רשומים בו כחמישה מיליון נרצחים.
• בספרייה יותר מ-167,000 ספרים ותדפיסים ב-64 שפות.
• המוזיאון לתולדות השואה, בתכנון האדריכל משה ספדי, נפתח ב-15 במרץ 2005.

על הדרך לחפש במאגר השמות של יד ושם קרוב משפחה ראו איך מחפשים קרוב משפחה שהיה פרטיזן.

מורשת, בית עדות על שם מרדכי אנילביץ'

לפי אתר מורשת הוקם המכון ב-1961 בידי לוחמים מהפרטיזנים, מהגטאות ומהמחנות, כולם חברי תנועת השומר הצעיר באירופה. ויקיפדיה העברית מונה בין המייסדים את אבא קובנר, רוז'קה קורצ'אק, חייקה גרוסמן, ישראל גוטמן ויהודה באואר. המכון פעל בתל אביב עד 1998, ומאז הוא בגבעת חביבה.

המחקר במורשת מתמקד בבחירות האישיות בתקופת השואה ובתפקיד של תנועות הנוער בחיי הגטו ובמרד (אתר מורשת). הארכיון מחזיק חפצים, עדויות, גזירי עיתונות וכתבים. ויקיפדיה העברית מזכירה כמאה אוספים אישיים ומאות ספרי קהילה (ספרי יזכור). כתב העת "ילקוט מורשת" יוצא מאז 1963.

מחלקת החינוך של מורשת מלמדת בני נוער, חיילים, סטודנטים ומורים, ומפרסמת ערכות שיעורים, למשל ערכה על התנגדות הנוער בגטאות. על השימוש בהן בכיתה ראו מדריך למורה.

מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, לטרון

המוזיאון נמצא בלטרון, באתר יד לשריון, ומספר על חיילים יהודים בצבאות בעלות הברית, על פרטיזנים, על מחתרות ועל מורדי הגטאות והמחנות. לפי ויקיפדיה העברית הוא נקרא על שם חיים הרצוג, ומחולק לשישה אגפים, ואחד מהם עוסק בפרטיזנים, במחתרות ובמרידות בגטאות ובמחנות. ויקיפדיה העברית מביאה את ההערכה שכ-1.5 מיליון חיילים יהודים לחמו בצבאות שנלחמו בגרמניה ובבעלות בריתה.

באתר המוזיאון יש מאגר לחיפוש לוחמים לפי האלף-בית, וטופס שבו משפחות יכולות להוסיף לוחם. לפי האתר, הביקור הוא בתיאום מראש, בימים א' עד ה' בין 9:00 ל-15:00.

בחו"ל: USHMM ו-JPEF

מוזיאון השואה האמריקאי בוושינגטון (USHMM) מחזיק לפי אתרו מיליוני מסמכים, חפצים, תצלומים, סרטים, ספרים ועדויות. במאגר השמות של המוזיאון מיליוני רשומות אישיות, וכ-80 אחוז ממנו זמינים ברשת. ארכיון ITS הדיגיטלי, יותר מ-200 מיליון סריקות, פתוח לעיון רק במוזיאון, אבל צוות המוזיאון מחפש בו בשביל ניצולים ומשפחות בלי תשלום (אתר USHMM).

הקרן לחינוך על הפרטיזנים היהודים (JPEF), שמשרדיה בסן פרנסיסקו, מפתחת ומפיצה חומרי לימוד על הפרטיזנים היהודים. באתר שלה סיפורים של 54 פרטיזנים עם עדויות מצולמות, סרטים קצרים ותוכנית הלימודים RESIST בחינם לכיתות ו' עד י"ב. לפי האתר, 35,000 מחנכים לימדו בחומרים שלה (אתר JPEF).