לחווא, פולסיה · ספטמבר 1942
מרד גטו לחווא
בעיירה הקטנה לחווא שבפולסיה פרץ ב-3 בספטמבר 1942 אחד ממרדי הגטאות הראשונים במלחמה. ראש היודנראט הצית את הגטו, והאסירים תקפו את הגרמנים בגרזנים ובמוטות ברזל.
העיירה והקהילה
לחווא (בפולנית Łachwa, היום Lakhva בבלארוס) שוכנת על נהר הסמיירץ', כ-80 קילומטרים ממזרח לפינסק (מוזיאון השואה בוושינגטון, USHMM). לפני 1939 הייתה בפרובינציית פולסיה שבפולין, ובספטמבר 1939 סופחה לברית המועצות.
לפי USHMM חיו בלחווא ערב המלחמה כ-2,300 יהודים, מתוך כ-3,800 תושבים, ובספטמבר 1939 הגיעו אליה עוד כ-350 פליטים יהודים מפולין. הגרמנים נכנסו לעיירה ב-7 עד 8 ביולי 1941 והקימו יודנראט, שבראשו עמד דב לופטין, לשעבר יושב ראש הארגון הציוני המקומי. לפי ויקיפדיה העברית שימש לצדו בראשות היודנראט ישראל דרבסקי.
הגטו והמחתרת
באפריל 1942 הוקם הגטו: ויקיפדיה האנגלית נותנת 1 באפריל, ו-USHMM נותן 4 באפריל. כ-2,350 בני אדם, ובהם יהודים מהכפרים הסמוכים, נדחקו ל-45 בתים בני קומה אחת בשני רחובות, מוקפים גדר תיל. לפי ויקיפדיה האנגלית היה לכל אדם כמטר רבוע אחד.
בגטו התארגנה מחתרת בהנהגת יצחק רוחצ'ין, מפקד בית״ר בעיירה. נשק חם כמעט לא היה להשיג, ולכן אגרו חברי המחתרת גרזנים, סכינים ומוטות ברזל (ויקיפדיה האנגלית).
המרד, 3 בספטמבר 1942
ראשי היודנראט שמעו שאיכרים מקומיים חופרים, בהוראת הגרמנים, בורות ליד העיירה, והבינו מה פירוש הדבר (ויקיפדיה העברית).
- 2 בספטמבר 1942 לפי ויקיפדיה האנגלית כיתרו את הגטו כ-150 חיילים גרמנים וכ-200 עוזרים בלארוסים ואוקראינים. USHMM מציין שחיסול הגטו החל ביום הזה.
- 3 בספטמבר, ההצעה הגרמנים הודיעו ללופטין שהגטו יחוסל. לפי USHMM הציעו לו להציל את הרופא, את חברי היודנראט ו-30 בעלי מלאכה לבחירתו, והוא סירב.
- האות לופטין הצית את בניין היודנראט, ולצדו הציתו בתים נוספים. זה היה האות למרד.
- הקרב האסירים תקפו את הגרמנים בגרזנים, באבנים, במקלות, בבקבוקי תבערה ובכמה רימונים. יצחק רוחצ'ין הכה חייל גרמני בגרזן, ונורה למוות כשקפץ לנהר.
- הפריצה הגדר נפרצה, וכ-1,000 יהודים ברחו מהגטו.
לפי ויקיפדיה האנגלית ו-USHMM נהרגו בקרב שישה גרמנים ושמונה שוטרים.
הכוח הגרמני
לפי USHMM ניהלו את החיסול כוחות משטרת הביטחון (Sipo) בפיקוד איש ה-SS וילהלם ראספ. הם השתמשו במכונות ירייה וברובים כדי לדחוס את היהודים למשאיות. גדודי המשטרה 306 ו-69 תמכו במבצע, והוורמאכט כיתר את הגטו.
המחיר: המספרים במקורות
המקורות מסכימים על קווי היסוד, אבל המספרים שונים:
| ויקיפדיה העברית והאנגלית | USHMM | |
|---|---|---|
| נהרגו בקרב ובשריפות | כ-650 | כ-1,500 |
| נורו ליד הבורות | כ-500 | לפחות 300 |
| פרצו מהגטו | כ-1,000 | כ-1,000 |
| הגיעו לביצות או לנהר פריפיאט | כ-600 (אנגלית) | כ-600 |
| הצטרפו לפרטיזנים | כ-100 (עברית), כ-120 (אנגלית) | לפחות 120 נהרגו או נתפסו לפני שהגיעו לפרטיזנים |
| שרדו את המלחמה | כ-90 (אנגלית) | כ-90 |
לפי ויקיפדיה העברית והאנגלית, רוב הנמלטים אותרו בהמשך ונרצחו. לפי USHMM נהרגו מאות מהם מאש מכונות ירייה כבר בזמן הבריחה.
דב לופטין אחרי המרד
לפי USHMM נפצע לופטין ביד בזמן המרד וברח ליער. ויקיפדיה האנגלית כותבת שהצטרף ליחידת פרטיזנים ונהרג ממוקש ב-21 בפברואר 1944. USHMM אינו מציין מתי ואיך מת, ולכן התאריך נשען על מקור אחד בלבד ויש להתייחס אליו בזהירות. על חייו ראו דב לופטין.
על הקשר בין הנמלטים מהגטאות לבין יחידות הפרטיזנים ביערות ראו פרטיזנים סובייטים ויהודים.
המקום של לחווא בהיסטוריה
ויקיפדיה העברית מונה את לחווא בין הגטאות הראשונים שמרדו בנאצים. ויקיפדיה האנגלית כותבת בפתיחת הערך שזה היה אחד ממרדי הגטאות הראשונים, ובגוף הערך, בזהירות, שהוא נחשב למרד הגטו הראשון במלחמה. לפי הערך האנגלי על ה-FPO, המחתרת בלחווא קמה באוגוסט 1942, אחרי ה-FPO בווילנה.
המרד בלחווא קדם בשבעה חודשים למרד גטו ורשה, והתרחש בעיירה קטנה שבה כמעט לא היה נשק חם.
שאלות נפוצות
מתי היה מרד גטו לחווא?
ב-3 בספטמבר 1942, כשהגרמנים ועוזריהם באו לחסל את הגטו. לפי USHMM החל מבצע החיסול כבר ב-2 בספטמבר.
מי הוביל את המרד בלחווא?
ראש היודנראט דב לופטין, שהצית את בניין היודנראט כאות למרד, ויצחק רוחצ'ין, מפקד בית״ר ומפקד המחתרת, שנהרג במרד.
האם מרד לחווא היה מרד הגטו הראשון?
ויקיפדיה העברית והאנגלית מונות אותו בין המרידות הראשונות בגטאות. הוא קדם לגל המרידות של 1943, ובהן מרד גטו ורשה.
איפה נמצאת לחווא?
לחווא (Łachwa, היום Lakhva) היא עיירה על נהר הסמיירץ', כ-80 קילומטרים ממזרח לפינסק. לפני 1939 הייתה בפרובינציית פולסיה שבפולין, והיום היא בבלארוס (USHMM).
כמה יהודים ניצלו בזכות המרד?
כ-1,000 פרצו את הגדר, אבל רובם נרצחו בהמשך. לפי ויקיפדיה האנגלית ו-USHMM שרדו את המלחמה כ-90 מהם.
מקורות
- Łachwa Ghetto · ויקיפדיה האנגלית
- Lachwa · מוזיאון השואה של ארצות הברית (USHMM)
- לחווא · ויקיפדיה העברית
- Fareynikte Partizaner Organizatsye · ויקיפדיה האנגלית
נבדק מול המקורות לאחרונה ב־10 בנובמבר 2026. מצאתם טעות? כתבו לנו.