אברהם סוצקבר

מסמורגון לסיביר ולווילנה

אברהם (אברום) סוצקבר נולד ב-15 ביולי 1913 בסמורגון, בפלך וילנה של האימפריה הרוסית (היום סמרהון בבלארוס). במלחמת העולם הראשונה גלתה המשפחה לסיביר והשתקעה באומסק, ושם מת אביו (ויקיפדיה העברית והאנגלית).

אחרי המלחמה חזרה אמו עם ילדיה לווילנה: ב-1920 לפי ויקיפדיה העברית, ב-1921 לפי ויקיפדיה האנגלית. שם למד ב״חדר״ ובגימנסיה ״הרצליה״ (ויקיפדיה האנגלית).

הוא התחיל לכתוב שירה בגיל 13, תחילה בעברית ואחר כך ביידיש (ויקיפדיה העברית). ב-1933 הצטרף לקבוצת הסופרים והאמנים ״יונג ווילנע״ (וילנה הצעירה), וספרו הראשון, ״לידער״ (שירים), יצא ב-1937 בהוצאת מועדון הפן היידי (ויקיפדיה האנגלית). ב-1939 נישא לפריידקה (ויקיפדיה העברית).

גטו וילנה ו״חטיבת הנייר״

אחרי הכיבוש הגרמני ב-1941 נכלאו סוצקבר ואשתו בגטו וילנה. הנאצים רצחו את אמו ואת בנו הרך (ויקיפדיה האנגלית).

כבר ביוני 1941 הגיע לווילנה צוות של ״המטה של רוזנברג״, ובידיו רשימות של אוספים לביזה, ובהם ספריית שטראשון וייוו״א. הנאצים הפכו את בניין ייוו״א לנקודת איסוף, ואילצו אנשי רוח מן הגטו למיין ולארוז את החומר למשלוח לגרמניה (ייוו״א).

מ-1942 עמד סוצקבר בראש הקבוצה שנודעה בשם ״חטיבת הנייר״ (ויקיפדיה העברית). לפי ייוו״א הוביל אותה יחד עם שמרקה קצ'רגינסקי, ובצוות של כשני תריסר גברים ונשים היה גם זליג קלמנוביץ', לשעבר מנהל ייוו״א.

• חברי הקבוצה הבריחו פריטים מבניין ייוו״א אל הגטו, לעתים קרובות מתחת לבגדיהם (ייוו״א).
• הם הסתירו וטמנו בגטו אלפי ספרים, מסמכים ויצירות אמנות, חלקם בבונקרים (ייוו״א).
• לפי ויקיפדיה האנגלית הוסתרו כך, בין השאר, יומן של תיאודור הרצל ורישומים של מארק שאגאל.

הפרטיזנים ומוסקבה

ב-12 בספטמבר 1943 ברחו סוצקבר ואשתו מן הגטו ליער (ויקיפדיה האנגלית). ויקיפדיה העברית כותבת שהצטרף לפרטיזנים ביערות שליד נארוץ'. לפי ויקיפדיה האנגלית לחם לצד קצ'רגינסקי, ואחר כך הצטרף ליחידה יהודית.

במרץ 1944, אחרי ניסיון ראשון שנכשל, נשלח מטוס שאסף אותו ואת אשתו והביא אותם למוסקבה. לפי ויקיפדיה העברית הייתה זו טיסה מיוחדת בהוראת סטלין. במוסקבה נולדה בתם רינה (ויקיפדיה האנגלית).

העדות בנירנברג והחזרה לווילנה

ב-1946 העיד סוצקבר במשפטי נירנברג. לפי ויקיפדיה העברית היה העד היהודי היחיד מטעם הצד הסובייטי. ויקיפדיה האנגלית כותבת שהעיד נגד פרנץ מורר, שאותו היא מתארת כרוצח אמו ובנו.

אחרי המלחמה חזרו סוצקבר וקצ'רגינסקי לווילנה, הוציאו את מה ששרד מן המחבואים והקימו מוזיאון יהודי קטן. השלטונות הסובייטיים לא היו מעוניינים בו, והחומרים הוברחו לפולין ולצרפת, ומשם לייוו״א בניו יורק. ב-1947 הגיעו לייוו״א בניו יורק 465 ארגזים של אוצרות תרבות שנמצאו בגרמניה בידי צבא ארה״ב (ייוו״א).

בישראל: ״די גאָלדענע קייט״ ופרס ישראל

אחרי שהות קצרה בפולין ובפריז עלה סוצקבר לארץ ב-1947 והשתקע בתל אביב (ויקיפדיה העברית).

בעמוד הזה איננו מצטטים משיריו. את ספריו אפשר למצוא בספריות ובמהדורות המודפסות.

מותו

סוצקבר מת ב-20 בינואר 2010 בתל אביב, בגיל 96, ונקבר בבית העלמין קריית שאול. ב-2013 נחשף לוח זיכרון על ביתו בתל אביב (ויקיפדיה העברית).

על אנשי התרבות של גטו וילנה ראו גם הירש גליק ושיר הפרטיזנים, ועל ספרים וסרטים בנושא ראו ספרים וסרטים.