יצחק ארד

ילדות בשווינציאן ובוורשה

יצחק ארד נולד בשם יצחק רודניצקי ב-11 בנובמבר 1926 בשווינציאן, עיירה שהייתה אז בפולין והיום היא שוונצ'וניס (Švenčionys) בליטא. אביו היה חזן (ויקיפדיה העברית). את שם המשפחה העברי ארד אימץ מאוחר יותר (ויקיפדיה האנגלית).

הוא למד בבתי ספר של רשת ״תרבות״ ו״יבנה״, והיה פעיל בתנועת הנוער הציונית ״הנוער הציוני״. אחר כך למד בגימנסיה ״תחכמוני״ בוורשה (ויקיפדיה העברית והאנגלית).

כשפרצה המלחמה ב-1939 שלחו אותו הוריו בחזרה לליטא. בדצמבר 1939 חצה עם אחותו רחל את הגבול בחזרה לשווינציאן (ויקיפדיה העברית). הוריו נרצחו בשואה (Times of Israel).

הגטו והמחתרת

אחרי הפלישה הגרמנית ביוני 1941 ניצל ארד מן האקציה הראשונה בעיירה והועבר לגטו. הגרמנים העבידו אותו במיון ובניקוי של נשק סובייטי שלל. לפי האנציקלופדיה יודאיקה (דרך הספרייה היהודית הווירטואלית) התחיל בפעילות מחתרתית בגיל 15, גנב אקדח והקים עם חבריו קבוצת מחתרת.

לפי ויקיפדיה העברית גנבה הקבוצה נשק ממחסני הצבא הגרמני. ויקיפדיה האנגלית מביאה ריאיון משנת 1993 שבו סיפר שפעל במחתרת הגטו מ-1942 עד 1944.

פרטיזן ביערות נארוץ'

בפברואר 1943 ברחה הקבוצה ליערות נארוץ', מזרחית לווילנה. לפי ויקיפדיה העברית הצטרפו הנערים תחילה ליחידה פרטיזנית סובייטית על שם צ'אפאייב, ובהמשך עבר ארד ליחידה ליטאית בבריגדת מרקוב. הוא היה היהודי היחיד ביחידה, ונתקל באנטישמיות מצד חבריו (ויקיפדיה העברית והאנגלית). על הרקע הרחב ראו הפרטיזנים הסובייטים והיהודים.

באפריל 1943 נכנס לגטו וילנה כדי להיפגש עם אבא קובנר, מפקד ה-FPO (ויקיפדיה העברית והאנגלית).

שמו הפרטיזני היה ״טוליה״ או ״טולקה״: ויקיפדיה העברית כותבת טולקה, ויקיפדיה האנגלית Tolya והאנציקלופדיה יודאיקה Tulka. הוא לחם עד שהצבא האדום שחרר את האזור, וקיבל את מדליית הפרטיזן בדרגה ראשונה (ויקיפדיה העברית). לפי Times of Israel לחם בנאצים בבלארוס ובליטא.

אחרי השחרור התגייס לצבא האדום, ואז יצא מליטא עם תנועת הבריחה והגיע לאיטליה (ויקיפדיה העברית).

עלייה, פלמ״ח וצה״ל

בדצמבר 1945 עלה ארד לארץ ישראל באוניית המעפילים ״חנה סנש״ (ויקיפדיה העברית). בתחילת 1946 עבר קורס טיס של הפלמ״ח וקיבל רישיון טייס בריטי, ולימד חבלה בקורסים של הפלמ״ח.

1. מלחמת העצמאות קצין חבלה של חיים לסקוב במבצע נחשון, לחימה בירושלים בגדוד החמישי של הפלמ״ח, ומבצע חורב (ויקיפדיה העברית).
2. שנות ה-50 וה-60: השריון מפקד פלוגה בחטיבה 7 ואחר כך בגדוד 9, מפקד גדוד הטנקים 227 אחרי מבצע קדש, סגן מפקד חטיבה ומדריך בפו״ם (ויקיפדיה העברית).
3. יולי 1968: קצין חינוך ראשי לפי ויקיפדיה העברית היה הראשון שהגיע לתפקיד מיחידות שדה.
4. 1972: פרישה פרש בדרגת תת-אלוף, וחזר לשירות לכשלושה חודשים במלחמת יום הכיפורים (ויקיפדיה העברית והאנגלית).

ביוני 1948 נישא למיכל, לבית פינקלשטיין, שמתה ב-2015 (ויקיפדיה העברית).

יו״ר הנהלת יד ושם והיסטוריון

ארד היה יו״ר הנהלת יד ושם מ-1972 עד 1993, 21 שנה, בהזמנת יגאל אלון (ויקיפדיה העברית). לפי האנציקלופדיה יודאיקה נבנו בתקופתו ביד ושם כיכר גטו ורשה, עמק הקהילות, המנציח כ-5,000 קהילות יהודיות שנחרבו, ויד לילד, בתכנון משה ספדי. עד ימיו האחרונים נשאר קשור למוסד, כסגן יו״ר מועצת יד ושם (Times of Israel).

במקביל היה היסטוריון. הוא קיבל תואר ראשון בהיסטוריה ובמדע המדינה ותואר שני בתולדות השואה מאוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1974 תואר דוקטור על יהודי וילנה במאבקם נגד ההשמדה, בהנחיית דניאל קארפי. הוא לימד היסטוריה יהודית באוניברסיטת תל אביב (ויקיפדיה העברית), והיה פרופסור אורח באוניברסיטת ישיבה בניו יורק (Times of Israel). הוא היה גם יועץ למוזיאון השואה בוושינגטון והעיד במשפטי פושעי מלחמה (האנציקלופדיה יודאיקה).

הוא היה גם מעורכי "האנציקלופדיה של השואה" (1990), ועורך "דוחות האיינזצגרופן" (1989) ו"יומן פונאר" (2005) (ויקיפדיה העברית, האנציקלופדיה יודאיקה).

החקירה בליטא

לפי ויקיפדיה האנגלית פתחו התובעים בליטא ב-2006 בחקירה נגד ארד, אחרי שעיתון ליטאי כינה אותו ״פושע מלחמה״ בקשר לטבח בקוניוכי. החקירה נסגרה בסתיו 2008 אחרי ביקורת בינלאומית. ויקיפדיה העברית מתארת את פתיחת החקירה ב-2008, ביוזמת ארווידאס אנושאוסקאס, וכותבת שיד ושם ראה בה סימן מדאיג לשכתוב ההיסטוריה.

ארד הכחיש שהרג אזרחים או שבויים בדם קר (ויקיפדיה האנגלית). לפי ויקיפדיה העברית לא הורשה להיכנס לליטא עד מותו.

מותו

יצחק ארד מת ב-6 במאי 2021 בתל אביב-יפו, בגיל 94, ונקבר בבית הקברות בעינת לצד אשתו מיכל (ויקיפדיה העברית). יד ושם הודיע על מותו באותו יום, ומ״מ יו״ר יד ושם רונן פלוט אמר שארד שייך ל״דור הולך ונעלם״ של ניצולים, פרטיזנים ולוחמים (Times of Israel).

מי שמחפש כאן את כרטיס הפרטיזן הישן של ארד ממאגר אתר הפרטיזנים הקודם: המאגר אינו פעיל עוד. על הדרכים לחפש רשומות היום ראו איך מחפשים קרוב משפחה פרטיזן ועל האתר הישן.