יוסף גלזמן

אליטוס ובית״ר ליטא

יוסף גלזמן נולד באליטוס, עיירה בדרום ליטא, וגדל בבית ציוני דתי (ויקיפדיה העברית). שנת לידתו אינה אחידה: ויקיפדיה האנגלית ואתר ארגון יוצאי וילנה נותנים את 1913, וויקיפדיה העברית נותנת בפתיח את 1908 ובתיבת המידע את 1913.

בצעירותו הצטרף לבית״ר. לפי ויקיפדיה האנגלית ואתר ארגון יוצאי וילנה עמד ב-1937 בראש בית״ר בליטא, והיה חבר בתנועה הרוויזיוניסטית ועורך עיתונה ״המדינה״. ויקיפדיה העברית כותבת שב-1938 מונה לנציב בית״ר בליטא בכנס העולמי של התנועה. לפי ויקיפדיה האנגלית שירת גם בצבא הליטאי.

כשליטא סופחה לברית המועצות ביולי 1940 נאסרה הפעילות הציונית, וגלזמן ירד למחתרת. לפי ויקיפדיה העברית נע בין וילנה לקובנה, ניסה להקים תאים של האצ״ל ולהעלות את חניכיו לארץ ישראל בעלייה ב'.

גטו וילנה: משטרה, דיור ומחתרת

אחרי הפלישה הגרמנית ביוני 1941 נלקח גלזמן לעבודת כפייה מחוץ לווילנה. בנובמבר 1941 חזר לעיר ונכלא בגטו וילנה, ושם ארגן קבוצת מחתרת של חברי בית״ר (ויקיפדיה האנגלית, ארגון יוצאי וילנה).

ראש היודנרט יעקב גנס הציע לו להיות סגן מפקד משטרת הגטו, והוא קיבל את התפקיד. לפי ויקיפדיה האנגלית עשה זאת בין השאר כדי לקדם את פעילות המחתרת. ב-1942 עבר לעמוד בראש מחלקת הדיור של הגטו (ביולי לפי ויקיפדיה העברית, ביוני לפי ויקיפדיה האנגלית), ושם עזר להסתיר חברי מחתרת ואנשים בלי מעמד רשמי.

בינואר 1942 נפגשו נציגי התנועות בחדרו והקימו את ה-FPO. לפי ויקיפדיה האנגלית התקיימה ישיבת הייסוד בדירתו ב-21 בינואר. הוא היה אחד משני סגני המפקד יצחק ויטנברג, לצד אבא קובנר, ועמד בראש המודיעין. שמו המחתרתי היה ״אברהם״ (ויקיפדיה העברית). הוא ארגן קורס למדריכים צבאיים, השיג נשק ועזר לבנות מעברים ומסתורים.

העימות עם גנס

היחסים בין גלזמן לגנס היו מתוחים בגלל פעילותו במחתרת. המקורות מתארים את המעצרים בפרטים שונים:

היציאה ליער והגדוד ״נקמה״

אחרי שוויטנברג הוסגר לגרמנים, הוביל גלזמן קבוצת לוחמים מן הגטו אל היער. לפי ויקיפדיה העברית יצא ביולי 1943 עם 21 איש ליערות נארוץ'.

בדרך נפלה הקבוצה במארב גרמני. לפי ויקיפדיה העברית נהרגו תשעה מאנשיו, ולפי ויקיפדיה האנגלית כשליש מהם. הגרמנים זיהו חברים בקבוצה לפי מסמכים שנשארו בשטח, ולפי ויקיפדיה האנגלית הוצאו להורג בפונאר 32 מקרוביהם ומכריהם.

השורדים הגיעו לנארוץ' והקימו גדוד פרטיזנים יהודי בשם ״נקמה״, כחלק מכוח פרטיזני שאורגן בידי הסובייטים. לפי ויקיפדיה האנגלית הצטרפו אנשיו לקבוצה בפיקוד ליטאי כשהתמיכה הסובייטית ביחידה היהודית נפסקה, בספטמבר 1943. על היחסים בין היהודים לפרטיזנים הסובייטים ראו הפרטיזנים הסובייטים והיהודים.

נפילתו באוקטובר 1943

לפי ויקיפדיה העברית יצא גלזמן באוקטובר 1943 עם 35 פרטיזנים מנארוץ' לעבר יערות רודניקי, כדי להצטרף לבריגדה פרטיזנית ליטאית. הגרמנים, שהחלו בספטמבר במצוד על הפרטיזנים באזור, גילו את הקבוצה ותקפו אותה. גלזמן וכל אנשיו נהרגו, חוץ משורדת אחת: לפי ויקיפדיה האנגלית הייתה זו אישה צעירה.

ב-1983 הנפיק דואר ישראל בול לזכרו, ועליו דיוקנו (ויקיפדיה העברית). את סיפורו כדאי לקרוא לצד סיפוריהם של חבריו להנהגת ה-FPO, ויטנברג וקובנר, ושל ליזה מאגון.